שאלו את עצמכם מי הוא הבעייתי מכולם. העז מסתכסכת גם עם הזאב וגם עם הכרוב, ואילו הזאב והכרוב יכולים לשבת יחד בשקט מוחלט.

מכאן ברור מי צריך לעבור ראשון.

רוב הפותרים נתקעים משום שהם מניחים הנחה סמויה: שכל מה שעבר לגדה השנייה נשאר שם לתמיד.

אבל אין בחידה שום חוק כזה. הסירה אינה חייבת לחזור ריקה.

ההברקה כולה נמצאת במהלך האמצעי - בהחזרה.

שבעה מעברים, והמפתח הוא להחזיר את העז לאחור.

1. האיכר מעביר את העז. בגדה הראשונה נשארים הזאב והכרוב - ואין ביניהם ריב.

2. האיכר חוזר לבדו.

3. האיכר מעביר את הזאב.

4. האיכר חוזר - ומביא איתו את העז בחזרה לגדה הראשונה. זהו המהלך שהכול תלוי בו.

5. האיכר מעביר את הכרוב. בגדה השנייה נמצאים כעת הזאב והכרוב, ושוב אין ביניהם ריב.

6. האיכר חוזר לבדו.

7. האיכר מעביר את העז. הכול הגיע בשלום.

למה זה עובד

העז היא הצומת של כל הסכסוכים: היא מסוכסכת עם שני האחרים, בעוד שהזאב והכרוב אדישים זה לזה לחלוטין. לכן העז חייבת לעבור ראשונה, וחייבת גם לעבור אחרונה.

בין שני הקצוות האלה יש רק דרך אחת להעביר את הזאב ואת הכרוב בלי להשאיר אף פעם צמד אסור לבדו - ולשם כך העז נאלצת לעשות את הדרך פעמיים.

קיים גם פתרון סימטרי לחלוטין, שבו מעבירים במהלך השלישי את הכרוב במקום את הזאב. גם הוא בן שבעה מעברים, ואי אפשר לסיים בפחות מכך.

החידה מופיעה בחיבורו של אלקווין שנודע בשם "בעיות לחידוד שכלם של צעירים", שנכתב סביב שנת 800 לספירה ונחשב לאחד מקובצי החידות העתיקים ששרדו. גרסאות שלה מוכרות עד היום כמעט בכל תרבות בעולם, ולעיתים עם חיות אחרות לגמרי.