בפינת החצר נעוץ באדמה צינור מתכת, אנכית ובאופן מקובע. הצינור סגור בתחתיתו, עומקו כשני מטרים, וקוטרו גדול רק במעט מקוטרו של כדור פינג-פונג.

ילד שיחק בכדור פינג-פונג, והכדור נפל לתוך הצינור והתגלגל עד הקרקעית.

היד לא נכנסת. מקל ארוך מספיק אין. הצינור מקובע היטב באדמה ואי אפשר לעקור אותו או להטות אותו. גם למעוך את הכדור אסור - רוצים אותו שלם.

בסביבה יש רק ברז גינה, צינור השקיה וכמה דליים.

כיצד מוציאים את הכדור?

רמז דק

הפרטים על הברז והדליים אינם קישוט. הם הפתרון.

רמז עבה

כל עוד אתם מחפשים כלי שירד אל הכדור, אתם תקועים. נסו לחשוב הפוך: מה יגרום לכדור לעלות בעצמו? כדור פינג-פונג הוא כדור חלול, אטום וקל מאוד.

פתרון

פשוט ממלאים את הצינור במים.

הכדור חלול ואטום, וצפיפותו נמוכה בהרבה מצפיפות המים. לכן הוא צף, ועולה יחד עם מפלס המים עד לפתח הצינור - שם אפשר לקחת אותו ביד, יבש מבפנים ושלם לגמרי.

הקושי בחידה הזו אינו מתמטי אלא פסיכולוגי. ברגע שמנסחים את הבעיה כ"איך מגיעים אל הכדור", המחשבה ננעלת על חיפוש כלי שיירד לעומק. הפתרון דורש לנסח מחדש את השאלה: לא להגיע אל הכדור, אלא להביא את הכדור אלינו.

זו דוגמה מובהקת לקיבעון פונקציונלי - התופעה שבה אנחנו רואים חפץ רק בתפקידו המוכר. הברז והדליים נתפסים כאמצעי השקיה, ולא כאמצעי חילוץ, ולכן העין מדלגת עליהם.