צילום: ATWappleton, Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)
מנהל של חברה גדולה הגיע בבוקר למשרד, ובדרך פנימה עצר אותו שומר הלילה בהתרגשות.
"אדוני, אני יודע שזה יישמע מוזר", אמר השומר, "אבל אני חייב לבקש ממך לא לעלות היום על הטיסה. ראיתי במפורש שהמטוס מתרסק זמן קצר אחרי ההמראה. אני לא מסוגל לשתוק".
המנהל, שהיה אמור להמריא באותו יום לפגישה עסקית בחו"ל, היסס רגע ארוך - ואז ביטל את הטיסה.
באותו ערב התפרסמה הידיעה: המטוס אכן התרסק זמן קצר לאחר ההמראה.
למחרת בבוקר זימן המנהל את השומר, הודה לו מקרב לב, העניק לו מענק כספי נדיב - ומיד לאחר מכן הודיע לו שהוא מפוטר.
השאלה: מדוע פיטר המנהל דווקא את האיש שהציל את חייו?
הפיטורים אינם עונש על טעות, ואין בהם כפיות טובה. הם נובעים ישירות מהאופן שבו השומר קיבל את המידע שלו.
קראו שוב את מה שהשומר אמר: הוא "ראה" את ההתרסקות. אבל שומר לילה לא היה בשדה התעופה ולא ליד המטוס. איפה בדיוק הוא ראה את זה - ומה בן אדם חייב לעשות כדי לראות דבר כזה?
השומר חלם את ההתרסקות. כדי לחלום צריך לישון - והוא היה באמצע משמרת לילה.
במילים אחרות, בזמן שהיה אמור לשמור על המפעל, הוא ישן. המנהל הכיר לו טובה על האזהרה ואף תגמל אותו עליה, אבל לא יכול היה להתעלם מכך שהשומר הודה למעשה, בפה מלא, שנרדם בתפקיד.
זו חידת הארה קלאסית: כל הפרטים גלויים מהמשפט הראשון, והמוח פשוט מדלג עליהם כי הוא עסוק בשאלה הדרמטית "איך הוא ידע?" במקום בשאלה הפשוטה "מתי בדיוק הוא ראה את זה?".
תגובות
- לא נמצאו תגובות
Post comment as a guest