צילום: Dietmar Rabich, Wikimedia Commons (CC BY-SA 4.0)

חידות הארה עובדות אחרת מחידות היגיון. אין בהן נעלם שצריך לחשב ואין בהן טור שצריך לסכם. יש בהן משפט אחד שנשמע סביר לחלוטין, ומאחוריו הנחה שקטה ושגויה שהמוח שלנו מוסיף בלי לשים לב. כל העבודה היא לאתר את ההנחה הזאת ולמחוק אותה.

הנה הסיפור. אדם סיים משמרת ארוכה במקום עבודתו. הוא היה שם לבדו, כפי שהיה בכל לילה. לפני שעלה לישון כיבה את האור, נשכב במיטתו ונרדם מיד.

למחרת בבוקר הוא התעורר, הפעיל את הרדיו ושמע דיווח על אסון שהתרחש בשעות הלילה. עשרות בני אדם איבדו את חייהם. האיש הבין מיד, בלי צל של ספק, שהאסון קרה באשמתו - וכי הוא זה שכיבה את האור.

אף אחד לא נכנס לחדרו, הוא לא נגע באיש, לא נהג ברכב ולא שלח הודעה לאיש. הוא רק כיבה את האור והלך לישון, כפי שאדם עייף עושה בסוף יום.

השאלה: היכן עבד האיש, ומדוע כיבוי אור פשוט בסוף משמרת הפך לאסון?

רמז דק

ההנחה שאתם מוסיפים בלי משים היא שהאור נועד להאיר את החדר שבו האיש נמצא. שאלו את עצמכם מי היה אמור לראות את האור הזה - ומאיזה מרחק.

רמז עבה

מקום העבודה שלו עומד לבדו, רחוק מכל עיר, ותפקידו של האיש הוא בדיוק אחד: לדאוג שהאור יהיה דלוק כל הלילה. האסון עצמו לא התרחש ביבשה.

פתרון

האיש הוא שומר מגדלור. האור שהוא כיבה לא היה מנורת הלילה שלו אלא פנס המגדלור עצמו - האור שנועד לסמן לספינות היכן עוברת רצועת הסלעים. בלילה שבו הפנס כבה נשברה ספינה על הסלעים, ובבוקר שמע השומר ברדיו על מה שקרה.

מה שהופך את החידה למוצלחת הוא לא ההסתרה אלא הדיוק בניסוח. כל משפט בסיפור נכון לחלוטין: הוא באמת סיים משמרת, הוא באמת היה לבדו, והוא באמת כיבה את האור לפני השינה. השגיאה כולה שלנו - אנחנו שומעים את הצירוף "כיבה את האור והלך לישון" ומשלימים אוטומטית תמונה של חדר שינה, מפני שזה ההקשר שבו אנחנו פוגשים את הצירוף הזה אלף פעמים בשנה. מנגנון ההשלמה הזה הוא בדרך כלל מועיל מאוד, וכאן הוא בדיוק המכשול.

ההיסטוריה של המגדלורים מלאה בסיפורים כאלה. עוד לפני עידן החשמל היה על השומרים לתחזק לילה שלם להבה של שמן, לנקות את העדשות מפיח, ולסובב במקרים מסוימים את מנגנון הסיבוב בכוח הזרוע. מגדלור אדיסטון שמול חופי קורנוול, שנבנה לראשונה בשנת 1698, נשרף כליל בשנת 1755 כשהתקרה עצמה עלתה באש מן הלהבה. שומר בן תשעים ותשע שניסה לכבות את השרפה בלע עופרת מותכת שניגרה מן הגג, וסיפורו נלמד עד היום בספרי הרפואה.

כיום כמעט אין שומרי מגדלור. כמעט כל המגדלורים בעולם עברו לתאורה אוטומטית מבוקרת לוויין במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, בין השאר בדיוק מפני שהחוליה החלשה במערכת הייתה תמיד אדם עייף בסוף משמרת. החידה, בסופו של דבר, מתארת בעיית הנדסה אמיתית לגמרי.