צריך לחפש מספר המתחלק ב 7 ומשאיר שאריות בהתאם לתנאי החידה.

אם הוא קופץ כל חמש מדרגות ונשארות ארבע, אז מספר המדרגות צריך להסתיים ב9

מספר המדרגות הוא 119. המספר 49 משאיר שארית 4 בחלוקה ל - 5 אבל משאיר שארית 1

בחלוקה ל- 2 וגם בחלוקה ל- 3. המספר הבא אחרי 49, מתחלק ל- 7 ומשאיר שארית 4 בחלוקה

ל- 5 צריך להיות גדול ב- 70 מ- 49 (תחשבו מדוע) ולכן 119.

דרך אחרת להגיע לפתרון וזה חלק מהיופי הטמון בפתרון חידות-דרכים שונות להגיע

לאותה תוצאה: לפי תנאי הבעיה צריך לחפש מספר המתחלק ל - 7 ומשאיר שארית הקטנה

ב- 1 מהמחלק-שארית 1 בחלוקה ל 2, שארית 2 בחלוקה ל 3, שארית 3 בחלוקה ל 4 וכך הלאה.

לדוגמה: 12 מתחלק ל 2, ל 3, ל 4, ל6 ולכן 11 (הקטן ב 1 מ12) ישאיר שארית 1 בחלוקה ל 2,

שארית 2 בחלוקה ל 3, שארית 3 בחלוקה ל 4 ושארית 5 בחלוקה ל 6.

המספר קטן ביותר המחלק ל 2, ל 3, ל 4, ל 5, ל 6 (הכפולה המשותפת הקטנה ביותר) הוא 60

ולכן המספר שישאיר שארית הקטנה ב1 מהמחלקים 2, 3, 4, 5, 6 הוא 59.

אבל 59 לא מתחלק ב 7 ולכן צריך לעבור למספר הבא אחרי 60 שמתחלק ל 2, ל 3 ,ל 4, ל 5 , ל 6

ללא שארית-120 ולחסר ממנו 1. נקבל 119 וזה הפתרון.

הידעת?

המדען היהודי-אמריקאי הדגול אלברט איינשטין, אבי תורת היחסות, פרסם בצעירותו חידות בעתון שוויצרי, בעילום שם וזו אחת מהחידות. איינשטיין נולד ב 1979 בעיר אולם שבקיסרות הגרמנית. ב 1889 עברה המשפחה למינכן ושם הצטיין בלימודי מתמטיקה, פיסיקה אך לא במקצועות אחרים ששעממו אותו. המורה שלו ללטינית אמר עליו שלא יצא ממנו משהו מועיל...

ב 1795 עברה המשפחה לשוויץ שם סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי ב 1900. איינשטיין לא מצא עבודה קבועה ולכן התפרנס ממתן שעורים פרטיים במתמטיקה ובפיסיקה ומפרסום חידות בעתון שוויצרי תחת שם בדוי.

ב1901 התחיל לעבוד במשרד הפטנטים השוויצרי עד 1908. ב 1905, תוך כדי עבודתו במשרד הפטנטים פרסם איינשטיין 4 מאמרים פורצי דרך בתחום הפיסיקה ואלה זיכו אותו ב 1906 בדואר דוקטור. ב 1909התחיל לעסוק בהוראה אקדמית כפרופסור חבר ואחר כך כפרופסור מהמניין.

ב1915 פרסם את תורת היחסות הכללית עליה זכה בפרס נובל ב 1921.

מי שירצה להעמיק בקורות חייו של אלברט איינשטיין יכול להכנס לויקיפדיה או להכניס את שמו לגוגל ולקבל אתרים רבים ומגוונים על האיש שנחשב לצד ניוטון לאחד מגאוני הפיסיקה בכל הזמנים.

אלברט אינשטיין היה ציוני שתמך בהקמת מדינה יהודית ובין השאר עזר ב 1921 לחיים וייצמן לגייס כספים למען הקמת האוניבריטה העברית בירושלים. ב 1923 ביקר בישראל וקיבל אזרחות כבוד של תל אביב. לאחר מותו של נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן ב 1952, הציע ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון לאלבט איינשטיין לכהן כנשיאה השני של ישראל. איינשטיין דחה את ההצעה מאחר ורצה להמשיך ולהקדיש את זמנו למדע.