קראו שוב את המשפט "אל חדר הניתוח נכנס המנתח התורן". מה בדיוק נאמר שם על אותו אדם, ומה הוספתם אתם בעצמכם?

נסו לספר את הסיפור בקול רם למישהו אחר, ושימו לב איזו תמונה עולה בראשכם ברגע שאתם מבטאים את המילה מנתח.

המילה מנתח מופיעה כאן בצורת זכר, אבל היא מציינת תפקיד, לא אדם מסוים. השאלה היחידה היא מי ממלא את התפקיד באותו לילה.

לילד יש שני הורים, ורק אחד מהם היה במכונית.

המנתחת היא אמו של הילד.

זה כל הסיפור. אין כאן תעלול, אין תאומים ואין טעות בעובדות. הקושי כולו נובע מהנחה סמויה שרובנו מכניסים לסיפור בלי לשים לב: ההנחה שמנתח בבית חולים הוא בהכרח גבר.

החידה הזאת שימשה שנים רבות בפסיכולוגיה קוגניטיבית כדוגמה לכך שדפוסי חשיבה מוקדמים מכתיבים את מרחב הפתרונות שאנחנו בכלל מוכנים לשקול. אנשים רבים מחפשים במשך דקות ארוכות הסבר מסובך, ורק לעתים נדירות עולה בדעתם ההסבר הפשוט מכולם.

מעניין לשים לב שבעברית הקושי אף מתחזק, משום שצורת הבסיס של המילה היא מנתח בזכר, וכך הלשון עצמה דוחפת אותנו אל ההנחה השגויה.

תשובה לשאלת ההמשך: יש כמה הסברים נוספים שבהם המנתח הוא גבר והסיפור נשאר עקבי. לילד יכולים להיות שני אבות, ואחד מהם נהרג בתאונה בעוד השני עובד באותו בית חולים. לחלופין, המנתח הוא אביו הביולוגי של הילד, בעוד שהאיש שגידל אותו ונקרא בסיפור אביו הוא זה שנהרג, או להפך: המנתח הוא האב המאמץ. בכל אחד מהמקרים האלה המשפט "הילד הזה הוא בני" נכון לחלוטין.