בכל קיפול העובי מוכפל בדיוק פי שניים. לכן אחרי n קיפולים העובי הוא 0.1 מילימטר כפול 2 בחזקת n. הנוסחה נראית תמימה לגמרי - אבל היא מסתירה גידול מפלצתי.

השתמשו בקירוב הנוח: 2 בחזקת 10 שווה בערך 1000. מכאן 2 בחזקת 40 שווה בערך 1000 בחזקת 4, כלומר בערך 10 בחזקת 12 - טריליון. נשארו עוד שני קיפולים בלבד, שמכפילים פי ארבעה. עכשיו תרגמו טריליוני עשיריות מילימטר לקילומטרים, וזכרו שקילומטר אחד הוא מיליון מילימטרים.

התשובה הנכונה היא ד': חפיסת הנייר תעבור את הירח.

אחרי 42 קיפולים העובי הוא:

0.1 מ"מ כפול 2 בחזקת 42

2 בחזקת 42 שווה 4,398,046,511,104. נכפול ב-0.1 מילימטר ונקבל כ-439,804,651,110 מילימטר, שהם:

כ-439,800 קילומטר

המרחק הממוצע בין כדור הארץ לירח הוא כ-384,400 קילומטר. כלומר חפיסת הנייר לא רק מגיעה לירח - היא עוברת אותו בכ-55,000 קילומטר נוספים.

והנה הפרט המפתיע ביותר: אחרי 41 קיפולים העובי הוא כ-219,900 קילומטר בלבד - פחות ממחצית הדרך לירח. קיפול אחד ויחיד, האחרון, הוא זה שמכריע את כל העניין.

זהו כוחו של גידול מעריכי. הצעדים הראשונים כמעט בלתי מורגשים: אחרי עשרה קיפולים העובי הוא כ-10 סנטימטר בלבד, ואחרי עשרים קיפולים כ-100 מטר. האינטואיציה שלנו, שרגילה לגידול לינארי, מפגרת אחרי הגידול המעריכי בפער עצום - וזו בדיוק הסיבה שרוב האנשים בוחרים בתשובה א' או ב'.